איך להכניס הומור בחיי היום יום?

אחת השאלות הכי שכיחות בהרצאות שלי על הומור היא כיצד ניתן לשלב הומור בחיי היום יום ואף בהרצאות. לרוב אנשים שואלים זאת ואף מוסיפים בספקנות הערה:

"ישנם אנשים ללא חוש הומור. לכן לא כל אדם יכול לשלב הומור בחיי היום יום".מהיכן נובעת הנחה זו?

מה הקשר בין הומור לבדיחות?

אחד הטעויות הנפוצות היא שאנשים חושבים שבכדי לשלב הומור עליהם לדעת לספר בדיחות. אנשים קושרים בטעות את ההומור לבדיחות. האמת היא שבדיחה אינה הומור, היא בסך הכל טכניקה אחת מיני רבות לשילוב הומור. בפועל, תשעים אחוז מהאנשים אינם יודעים לספר בדיחות. יתרה מזאת, גם אם שמעתם בדיחה, ייתכן מאוד שלא תזכרו אותה…לרוב אנשים מתקשים לזכור בדיחות. זו הסיבה שבדיחה היא טכניקה די בעייתית לשילוב הומור. היא אומנם ניתנת ללמידה אך ישנן טכניקות אחרות המנגישות את נושא ההומור בדרך פשוטה יותר.בואו נודה על האמת..לרוב אנשים שאינם יודעים לספר בדיחה ו"מקלקלים אותה", הרבה יותר מצחיקים מאשר הבדיחה עצמה.

לגיטמציה ומחשבה חיובית – תנאים הכרחיים לחיים בהומור

אך בטרם נבדוק את הטכניקות הנוספות לשילוב הומור בחיי היום יום, חשוב להבין מה עומד מאחורי מנגנון ההומור. ראשית יש להבין כי חיים בהומור מתחילים בלגיטימציה עצמית. למה הכוונה?לגיטימציה עצמית פירושה היכולת שלנו להרשות לעצמנו לצחוק ולהקליל את החיים.

מחקרים מצביעים כי ילדים צוחקים  כ- 400 פעמים ביום. כמה פעמים ביום צוחק אדם מבוגר? הרבה הרבה פחות. בערך 15 פעמים. מדוע? ילדים, מרגע הולדתם לומדים צעד אחר צעד נורמות חברתיות המסייעות להם להשתלב בחברה בה הם חיים. החל מרגע כניסתם למסגרות החינוך הילדים לומדים נורמות ומנסים להתאים את עצמם אליהן. בגן הילדים וכמובן בבית הספר, הילדים למדים שלא ניתן לצחוק מתי שרוצים. "שב יפה! אל תחייך! משהו מצחיק אותך?", אלו הם משפטים שכל ילד מכיר , משפטים שהוא שומע חדשות לבקרים מהמורה או הגננת. המטרה היא ליצור סדר וילד לומד כיצד להתנהג תחת הסדר הזה. כלומר הוא  מתחיל להכניס את מנגנון הצחוק לתבניות של "מותר ואסור". מאוחר יותר, הילד מתבגר ולומד כיצד להתנהל בחברה כאדם בוגר. הוא מתמודד עם לחצים מסוגים שונים, קשיי היום יום, עליות, מורדות, קשיים ומהמורות, המרדף אחרי הפרנסה, העבודה, הלימודים, הזוגיות. הוא מצליח, הוא נכשל ולומד להכיר את עצמו בסיטואציות שונות. לא פעם , אנו כאנשים בוגרים, מתנהלים במסע החיים, שורדים יום ועוד יום, לעיתים  שוכחים אפילו לחייך ולא מאפשרים לעצמינו לעצור רגע ופשוט-לצחוק.

למערכת הלחצים האישיים מתווספים גם לחצים שכל אחד חווה כאזרח המדינה הזו: חילוקי דעות , מלחמות, ימי זכרון ועצרות. לא פלא אם כך, שאנשים לא מוצאים לעצמם דקה אחת של עצירה.  מצד אחד, אנו מכירים בחשיבותו של ההומור, צורכים הומור, הולכים למופעים ורואים סדרות מצחיקות אך מצד שני,  עדיין מתקשים לשלב בעצמנו הומור בחיי היום יום שלנו.

אחת הסיבות לקושי לשלב הומור בחיים היא שקיים תנאי בסיסי נוסף לחיים בהומור והוא מחשבה חיובית. צ'ארלי צ'אפלין, גדול הקומיקאים, אמר על כך: " אם תביט למטה, לעולם לא תראה קשת בענן". כלומר, הקלישאה שמחשבה יוצרת מציאות, אינה סתם קלישה. היא פשוט נכונה כדרכן של המון קלישאות אחרות. למה התכוון צ'אפלין? אם נביט על חצי הכוס הריקה כך יראה היום שלנו וזה הצבע שיקבלו החיים שלנו. נשמע פשוט, אך לא קל לביצוע. הכל עניין של תירגול ועבודה עצמית, וזה עובד. לא ביום אחד, אבל המתמידים מספרים ששינוי זווית ההסתכלות על חצי הכוס הריקה, פשוט משנה חיים.

מה הקשר בין הומור ובין בריאות הגוף והנפש?

חיים בהומור מביאים איתם תועלות רבות גם לבריאות הגוף וגם לבריאות הנפש. מחקרים הוכיחו כי אצל אנשים שנחשפים להומור או משתמשים בהומור,  משתחררים סמים טבעיים, סמי האושר: אנדרופין, דופמין וסירוטונין האחראיים על ויסות מצב הרוח. בעת לחץ, משתחרר הורומון הקורטיזול שמצד אחד משאיר אותנו דרוכים אך מצד שני מחבל במצב הרוח שלנו. הסמים הטבעיים המשתחררים בעת חשיפה להומור מפחיתים את רמת הקורטיזול. סמים טבעיים אלו משתחררים גם בעת פעילות פיזית ומינית. כמו כן, הומור מחזק גם את המערכת החיסונית שלנו ואת פעילות הלב, אבל להומור גם סגולות נוספות, לא רק בתחום בריאות הגוף והנפש.

הקשר בין הומור ובין מיומנויות חברתיות

הומור משפר גם מיומנויות חברתיות. למשל, הוא מאפשר לנו לפתור קונפליקטים טוב יותר.  דמיינו את הסיטואציה הבאה: יש לכם מחלוקת עם מישהו. למרות הקונפליקט, הפרטנר שאיתו אתם מתווכחים בוחר לחייך אליכם, לא בהתרסה אלא מתוך ניסיון להתקרב אליכם ריגשית. בנוסף הוא משתמש בהומור ומשתדל ליצור אווירה נעימה. נכון שקשה לריב עם פרטנר כזה?

גם משא ומתן קל יותר לנהל באמצעות הומור. משא ומתן בכל תחום שהוא ובמיוחד במכירות. אם מכירות זה התחום שלכם, נסו לשלב הומור. מהר מאוד תגלו שקל יותר למכור באמצעות הומור מאשר בטכניקות מכירה קלאסיות. במחקר שנערך בארצות הברית לפני מספר שנים , ביקשו ממלצריות בבית קפה מסוים להגיש חשבון רגיל. פשוט להניח את החשבון וללכת מבלי לשוחח עם הלקוחות. ממלצריות אחרות  ביקשו להגיש חשבון עם ציור של סמיילי לצד מחיר הארוחה מבלי לשוחח עם הלקוחות. מי מהמלצריות קיבלו טיפ גדול יותר לדעתכם? כמובן שהמלצריות שציירו סמיילי קיבלו טיפ גבוה יותר וזאת להזכירכם, מבלי שהחליפו מילה הלקוחות בעת הגשת החשבון לשולחן.

אז איך עושים זאת? כיצד משלבים הומור בחיי היום יום ובהרצאות?

אחת הטכניקות הנפוצות שהקומיקאים משתמשים בה היא הומור עצמי. מדובר בטכניקה פשוטה וניתנת ללמידה, לא רק בקרב קומיקאים. יחד עם זאת, חשוב להדגיש שמאחורי טכניקה זו עומד מנגנון פסיכולוגי חשוב בעל יתרונות רבים. הוא מאפשר לנו להתמודד עם סיטואציות לא פשוטות ולהקליל אותן.

איך מפתחים הומור עצמי?

חשבו על חולשה אחת שלכם. משהו במראה למשל, מבטא, תכונה, או כל דבר אחר, חולשה שאתם כבר שלמים איתה, ולמעשה, אתם מקבלים החלטה לצחוק עליה במודע. לא רק שאינכם מסתירים את אותה חולשה- להפיך, אתם מבליטים אותה. מהר מאוד תגלו שבאמצעות טכניקה זו , אנשים יזדהו איתכם, כי ייתכן שהחולשה הפרטית שלכם אינה רק מנת חלקכם. כלומר אנחנו בעצמינו צוחקים עליה ומניחים אותה "על הגריל". המנגנון הזה למעשה יוצר מצב, שאף אדם לא יכול להשתמש בחולשה שלנו נגדנו, מאחר ואנחנו כבר עושים זאת בעצמנו וממקום בטוח, במודע!

חשוב שנבחר חולשה שכבר השלמנו איתה ולא נושא שאנו מתמודדים איתו הוא  עדיין רגיש אצלנו. התוצאה של השימוש במנגנון הזה הינה מיידית. מהר מאוד נגלה שאנשים פשוט "מתמגנטים" לאנשים בעלי הומור עצמי ומבקשים להיות בחברתם. מחקרים פסיכולוגיים מצביעים על כך שאנשים בעלי הומור עצמי הינם אנשים אהובים מאוד על ידי סביבתם. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא המחשבה שאנשים בעלי הומור עצמי משתמשים בהומור עצמי מתוך חוסר בטחון. ההפיך הוא הנכון! מחקרים  הוכיחו כי אנשים בעלי הומור עצמי הם אנשים בעלי בטחון עצמי גבוה ובנוסף בעלי אינטיליגנציה גבוה. לא פעם אנשים חוששים להשתמש בהומור עצמי מתוך מחשבה מוטעית שהומור עצמי יהפוך אותם לנלעגים בעיני הסביבה, בעוד ההפיך הוא הנכון. בעולם העבודה למשל, מנהל המשתמש בהומור עצמי יגלה מהר מאוד שהעובדים הכפופים לו מגוייסים למקום העבודה הרבה יותר מאשר במקום עבודה בו המנהל בקושי מחייך לעבר העובדים. כמובן, שהכל עניין של מינון כמו בכל דבר בחיים.אין צפייה שמנהל במקום העבודה יהפוך להיות ליצן או קומיקאי. אולם מנהל שישתף באנקדוטות מצחיקות, יחייך לעובדים ויצור אווירה טובה, יצליח לגייס את עובדיו למטרות האירגון בצורה יעילה יותר.

סטנדאפ והומור עצמי

סטנדאפיסטים לרוב, עושים שימוש נרחב בהומור עצמי במופעי הסטנדאפ שלהם. במקרה שלי, המשפחה העירקית שלי היא קרקע פוריה להומור עצמי. אני נולדתי כבת יחידה להורים עירקים. אין כמעט ילדים יחידים ממוצא עירקי. אבא שלי שניחן בהומור עצמי מפותח, נשאל פעם אחר פעם: "תגיד איך זה ייתכן שאין לך עוד ילדים?". התשובה שלו לא איחרה להגיע: " ואללה, ראינו מה יצא, החלטנו לא לנסות יותר…" ואם לא די בזה, הרי שההורים שלי קרובי משפחה. שנים רבות הסתרתי את העובדה הזו עד שלמדתי לצחוק עליה . לא רק שאיני מסתירה אותה, אני אפילו מספרת על התסבוכת המשפחתית הזו בהופעות: אבא שלי הוא דוד של אמא שלי…כלומר, הסבתא של אמא שלי מצד האמא שלה זו הסבתא שלי מצד האבא שלי..הדודה שלי מצד האבא שלי היא הסבתא שלי מצד האמא שלי….כך יצא שאמא שלי היא הבת דודה שלי….מבולבלים? גם אני. היום אני צוחקת על זה, כי מהר מאוד הבנתי שהומור עצמי לא רק מצחיק אלא הוא תהליך ריפוי של ממש.

קבלו טעימה מההרצאה שלי על הומור כדרך חיים

הסתקרנתם? מעוניינים לדעת איך משלבים הומור בהרצאה?

מפרגנים להרצאה על הומור

מפרגנים לסדנת הומור וסטוריטלינג

Picture of <p><strong>כותבת המאמר: ענת אביעד, קומיקאית, סטנדאפיסטית ומרצה, תשמח להגיע אליכם עם הרצאה או סדנא בלתי נשכחת בנושא הומור! כמו כן, ענת אביעד מלווה מרצים ובעלי עסקים ליצירת הרצאה מנצחת ושילוב הומור בהרצאות. </strong></p>
<p> </p>

כותבת המאמר: ענת אביעד, קומיקאית, סטנדאפיסטית ומרצה, תשמח להגיע אליכם עם הרצאה או סדנא בלתי נשכחת בנושא הומור! כמו כן, ענת אביעד מלווה מרצים ובעלי עסקים ליצירת הרצאה מנצחת ושילוב הומור בהרצאות.

 

error: Content is protected !!