אצל לא מעט אנשים עצם המחשבה שהם יצטרכו לעמוד מול קהל ולדבר, יוצרת רתיעה ולא מעט חשש. גם אנשים בעלי בטחון עצמי אשר בסיטואציות חברתיות ובשיחות אישיות עם קולגות או חברים לא חווים כל קושי, לעיתים מוצאים עצמם במבוכה מול קהל אנשים שהם אינם מכירים. לעומתם, יש כאלו המורגלים לדבר מול קהל ולא חווים חשש, אך חשים שהם לא ממש מצליחים להעביר את הרעיון או המסר שלהם. המכנה המשותף ביניהם הוא הצורך לשפר ולהתנסות ב"תורת העמידה מול קהל".
מי נדרש לעמוד מול קהל?
כיום יותר ויותר אנשים נדרשים לדבר מול קהל. מנהלים מעבירים פרזנטציות, מרצים מלמדים תוכן ואפילו בעלי עסקים קטנים עומדים מול קהל ומספרים על העסק או השרות שלהם. בין אם מדובר בהרצאה פרונטלית ובין אם מדובר בהרצאה דיגיטלית, המרצה חייב ללכוד את תשומת הלב של הקהל כבר מהשניות הראשונות של ההרצאה ואפילו בטרם נאמרה המילה הראשונה.
כיצד ניתן להתגבר על פחד קהל?
ניתן להתגבר על החשש מפני עמידה מול קהל בעזרת תרגול מנטלי של מחשבות חיוביות היוצרות מציאות חדשה. אנשים החוששים לדבר מול קהל חווים תופעות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, הזעה מוגברת, תחושת קיפאון והתרגשות. בעיקרון, התרגשות הינה דבר חיובי לפני עמידה מול קהל ובתנאי שאיננה משתקת. תרגול בעזרת מנטור והקניית הרגלי חשיבה חדשים מסייעים רבות לאנשים להתגבר על תופעות אלו ולתעל את ההתרגשות למקום חיובי בעזרתו יוכלו למנף את ההרצאה מול קהל.
אחת הדרכים האפקטיביות ביותר להתגבר על החשש היא נשימות ממוקדות. הנשימות גורמות לחמצן לחדור לריאות ובכך ליצור תחושת רוגע ופוקוס. כמו כן, קיימות תנועות פיזיות שניתן לעשות לפני העמידה מול קהל וזאת בכדי להחדיר אנרגיה חיובית.
כללים לשיפור העמידה מול קהל
לאחר שהתגברנו על החשש, ישנם כללים בסיסיים שייסעו לנו לשפר את העמידה מול קהל בכדי לייצר הרצאה או פרזנטציה מנצחת.
המרצה חייב לקחת בחשבון כי הוא חייב לרתק את הקהל וכי עומד לרשותו כלי חשוב ביותר שיסייע לו ליצור קשב ועניין אצל הקהל. הכלי הוא – הוא עצמו!!
בראש ובראשונה יש לתת את הדעת לכניסה הראשונית לבמה. עליה בוטחת, יציבה והגעה למרכז הבמה משדרת סמכותיות וכריזמה.
כמו כן, העלייה לבמה, על אף ההתרגשות, חייבת להיות מלווה בחיוך. חיוך יוצר קשר בלתי אמצעי עם הקהל ומפחית התנגדויות.
בנוסף, מבט ישיר אל הקהל יוצר תחושת סמכות והזדהות בו זמנית. הקהל מרגיש שהמרצה "נמצא אתו" מבחינה רגשית והוא חש מגויס להקשבה. חשוב שלאורך כל הפעילות על הבמה, המרצה יתבונן על כל הקהל ולא יתמקד באזור אחד וזאת כדי לא לאבד הקשבה אצל חלקים אחרים מהקהל.
אלמנט חשוב נוסף עליו יש לשים דגש הוא " שפת הגוף" שלנו. שפת גוף מוגדרת כמכלול של הבעות פנים ותנועות גופניות המשקפות תחושות ורגשות. שפת הגוף יכולה לתמוך, לחזק או להחליש את המסר המילולי. כמו כן, היא משפיעה על האמון של הקהל במרצה.
איך משתמשים נכון בשפת גוף כאשר עומדים מול קהל?
עבודה נכונה עם שפת הגוף, עשויה לגרום לקהל להיות מרותק, מפוקס וערני לאורך כל ההרצאה. מחקרים מוכחים כי יותר משבעים אחוז מהמסרים העוברים בשיחה הינם בלתי מילוליים. שפת הגוף מעבירה מסרים חשובים שלעיתים אינם נמצאים בהלימה לתוכן אותו מעביר המרצה. לדוגמא, מרצה שידבר על בטחון עצמי והצלחה, אך עמידתו אינה יציבה וטון הדיבור שלו מהוסס, קרוב לוודאי יעביר מסר אחר לחלוטין מאשר את המסר המילולי שלו. הדבר יגרום לאי נוחות אצל הקהל ולעיתים אף לאנטגוניזם. זוהי תופעה שניתן וצריך להימנע ממנה.
תנועות הגוף, הידיים וההליכה על הבמה הם חלק בלתי נפרד משפת הגוף. מרצה שיעמוד בתנוחה אחת או יסתתר במשך כל ההרצאה מאחורי פודיום לא יצור עניין ויאבד את הקשב של הקהל.
כמו כן, תנועות ידיים קצרות וחותכות וכפות ידיים מאוגרפות עלולות לשדר תוקפנות ואילו תנועות ידיים גדולות, כפות ידיים פתוחות וגוף נינוח ויציב משדרים לעיתים הכלה וסימפטיה.
חלק בלתי נפרד משפת הגוף והמסרים הבלתי מילוליים עוברים גם בטון הדיבור ובקצב הדיבור. מרצה שידבר בטון בוטח ישדר לקהל כריזמה ובטחון. קהל נוטה להאמין למרצה כריזמטי, יותר מאשר למרצה המדבר בטון מהוסס ומגומגם. חשוב מאוד שטון הדיבור יהיה מותאם למסרים המילוליים ויביע רגש במקומות המותאמים. דיבור מונוטוני יתפרש כמשעמם, מה שעלול לגרום לקהל להתעייף ולאבד עניין.
מה עוד אפשר לעשות כדי לשפר את העמידה מול קהל?
הדרך ללמוד את שפת גופנו היא פשוטה. מעבר למודעות לשפת הגוף, יש חשיבות גם לתרגול. מומלץ לצלם את ההרצאה ולתת לחברים, קולגות או בני משפחה לצפות. לאחר מכן, לבקש מהם לתאר אילו מסרים בלתי מילוליים הם קיבלו ולהשוות אותם למסרים המילוליים בהרצאה.
עולם התיאטרון מלא בכלים העשויים לסייע לכל מרצה ולכל אדם הנדרש לעמוד ולדבר מול קהל. אין הכוונה כי מרצה צריך להיות שחקן, אולם תרגול טכניקות אלו קרוב לוודאי שיהפכו כל מרצה – למרצה מצוין ומרתק.
